בקטנה עלי

שם:

לימור שגב

קהילות:

תת: אני לא מהגליל המערבי

ישוב:

אלון הגליל

קצת לשבור את הקרח:

הי, אני לימור שגב, נשואה + שלושה וגם לברדורית די זקנה. גרה באחד הישובים המקסימים שיש - אלון הגליל.
לא יודעים עלי - עבדתי שנים רבות בתחום של טכנולוגיה וחינוך. אני, שאמא שלי חשבה בחיים לא אגע במחשב, מצאתי את עצמי מלמדת נשים איך לעבוד עם תוכנת office, משכנעת מרצים לפתוח אתרים באינטרנט לקורסים שלהם ועוד דברים שעשיתי לפני מלא שנים...
לתקשורת מקרבת נחשפתי במקרה בסדנת סופשבוע לפני 9-10 שנים ונעתקה נשמתי - סוף סוף היו מילים לכל הדברים שהיו כלואים בי בפנים וידעתי להוציא רק בדמעות... זה היה סופש מכונן מאד שממנו התחיל שינוי עצום בחיי שנמשך עד היום.

תחומי עיסוק

כיום אני מנחה ומלווה בתקשורת מהתשוקה הכי גדולה שלי היא עבודה אם אנשים אמיצים וחזקים שלא יודעים שהם כאלה - הרבה פעמים אנשים שמרגישים חסרי בטחון עצמי, לא מאמינים בעצם, לא אוהבים את עצמם. בתהליך המשותף שלנו אני עוזרת להם לבנות מחדש את "עמוד השדרה הפנימי" שלהם. מתמחה בעבודה עם אנשים עם בעיות נפשיות ועם בני משפחתם.
בכובעי כשכירה אני עובדת חצי משרה כמתאמת טיפול בתחום בריאות הנפש בנוף הגליל.

תפיסת העולם שלי

אני אוהבת מאד את המשפט של מארשל רוזנברג, שפיתח את גישת התקשורת המקרבת - "לשמוע מה אנשים צריכים, ולא מה הם אומרים". משפט שיש בו כל כך הרבה קסם ועומק בעיני - ותקף כמובן גם לתקשורת שלי עם עצמי וגם עם אחרים.

ותק

כן! התחלתי בהתנסויות קטנות לפני כחמש שנים. בשלוש שנים האחרונות עצמאית בחצי משרה לערך (חצי משרה שכירה), ועוד ידי נטויה... :-)

הכשרה מקצועית

למדתי פסיכולוגיה וחינוך לתואר ראשון באונ' העברית.
טכנולוגיה בחינוך לתואר שני באונ' תל אביב
הנחיית קבוצות באונ' חיפה
המון קורסים והכשרות מקצועיות בתקשורת מקרבת ממגוון מנחים מהארץ ומחו"ל
וגם קורס גישור בחינוך, קורס עבודה עם קלפי מודעות, קורס לליווי נשים נפגעות אלימות ועוד...

הסיפור שלי

קצת כתבתי כבר למעלה... בכל אופן תכננתי בכלל להיות פסיכולוגית. השקעתי המון כדי שיהיה לי ציון פסיכומטרי מספיק וזה הצליח. סיימתי את התואר והגעתי לראיונות בארבע אוניברסיטאות (מי שיודעת איזה סיוט זה...). זה היה בעידן שלפני מבחן מיכא"ל למזלי... בכל אופן - לא התקבלתי. עם חוסר הבטחון שאפיין אותי אז מיד אמרתי ש"הם צודקים שהם לא קיבלו אותי" ועשיתי סוויץ' לתחום שעסקתי בו לפרנסתי - הטמעה של טכנולוגיה בחינוך, והתגלגלתי לעשות בזה תואר שני. עבדתי בתחום הזה 15 שנים במצטבר, כשכל הזמן אמרתי לעצמי "יום אחד, יום אחד אני אחזור לעבוד עם אנשים..." תוך כדי למדתי מלא דברים, וגם הנחיתי נוער בשנת שירות ארבע שנים, אבל זה לא היה זה...
לפני כשבע וחצי שנים עברנו לשנתיים לעיר מודיעין. כשחזרנו משם צפונה לאלון הגליל אמרתי לעצמי שזהו - יותר אני לא מחפשת עבודה בטכנולוגיה בחינוך, הגיע הזמן לשינוי מקצועי. מתוך התנדבות והתנסות הגעתי לעבוד בתחום בריאות הנפש, ומצאתי בו המון ענין ואתגר מקצועי, וגם השראה רבה שאני מקבלת מהאנשים שמתמודדים עם אתגרים עצומים בחיים. במהלך השנים האלה העברתי סדנאות קטנות בתקשורת מקרבת לחברות, אבל עוד לא היה לי אומץ ממש "ללכת על זה" כתחום מקצועי.
לפני שלוש וחצי שנים אבא שלי נפטר באופן פתאומי. הוא היה איש רוח וחזון וגם איש מעשה והוא חסר לי מאד. כמה שבועות אחרי שהוא נפטר פתאום "נחת" עלי איזה משפט (אין לי דרך אחרת לתאר את זה) שאמר: "זהו, יותר את לא תחת הכנפיים הגדולות של אבא שלך, הגיע הזמן לגדול". זה היה מוזר, כי לא הרגשתי כ"כ קרובה אליו, אבל המשפט הזה גרם לי לפנות איזה שבועיים אח"כ למאמנת עסקית, וביום הולדתי ה 45 נתתי לעצמי מתנה את הפגישה הראשונה איתה.
מאז אני מלמדת, מנחה, ובשנה האחרונה גם מתאהבת יותר ויותר בעבודה האישית עם אנשים שחווים (את מה שגם אני חוויתי הרבה שנים) חוסר בטחון עצמי, חוסר אהבה עצמית, היעדר אמונה בעצמם. התשוקה הגדולה שלי היא לעזור להם לראות את היופי והעוצמה שבהם, כמו שאני יודעת היום לראות את אלו שלי. תקשורת מקרבת היא כלי פשוט מדהים בשביל זה (מעבר להיותה תפיסת עולם מדהימה ומשנת חיים עבורי). בנוסף אני אוהבת מאד לעבוד עם ילדים מבוגרים והוריהם ועל חידוש האמון והחיבור ביניהם. עוד אהבה גדולה שלי היא ללמד תקשורת מקרבת למשפחות - כלומר, כשהמשפחה מתכנסת ללמידה משותפת. זה תהליך מופלא ומלא קסם.
אני פוגשת אנשים במרחב שלי באלון הגליל, והרבה מאד גם דרך הזום במחשב. קורסים אני מלמדת לרוב בטבעון.

בואי ניפגש! 

אשמח לקדם ולהתקדם

(התנאים מופיעים בתקנון האתר)

הבקשה נשלחה בהצלחה!

חומר למחשבה

כמובן ממליצה בחום על הספר המתורגם לעברית של מארשל רוזנברג - "תקשורת מקרבת שפה לחיים"
ועוד ציטוט משלו: "כשהוא שומע את הצורך שלה בלי שיפוט וביקורת, והיא שומעת את הצורך שלו בלי שיפוט או ביקורת, הפתרון כבר ימצא את עצמו" (זה כמובן תקף לכל תקשורת בין אנשים, לאוו דווקא בני זוג), ובאנגלית זה נשמע עוד יותר טוב.... ומדהים איך זה עובד!
אני מצרפת סרטון שבו מארשל מסביר על עיקרית הגישה, וממנו לקוח גם הציטוט ששמתי כאן. סרטון ממש קצר ומומלץ.