בקטנה עלי

שם:

מיכל גרוס

קהילות:

תת: אני לא מהגליל המערבי

ישוב:

חיפה

קצת לשבור את הקרח:

אני מיכל גרוס. בת 56. נשואה ואם לשלושה גדולים.
אני עובדת סוציאלית בהכשרתי אבל כבר שנים רבות עוסקת בליווי לאחר לידה.
יש לי תשוקה רבה לאימהות חדשות, לתינוקות שרק באו לעולם וגם...לסבתות בהתהוות.
חוץ מזה, אני גם מנהלת את המרפאה של מיקי, בעלי, שהוא אורולוג וגם את זה אני מאד אוהבת לעשות.
אני נהנית לכתוב ולקרוא, דברים שעושים די לבד, אבל לא פחות מזה, אני אוהבת לפגוש א-נשים, ללמד, לרוץ, ולשבת בשקט (למשל ב MSC - MINDFULNESS SELF COMPASSION)

תחומי עיסוק

ליווי אחרי לידה ותמיכה במשפחות

תפיסת העולם שלי

העולם יהיה מקום טוב יותר
כאשר סבתות יחזרו להיות משאב טבעי, נפלא ומצמיח למשפחות צעירות.
כאשר מי שאין במשפחתה די תמיכה מן האמהות המבוגרות ממנה - כמוני, אם ללא אם משחר אימהותי - תוכל להתמך על ידי נשות מקצוע מצויינות במימון הקהילה והמדינה (קופות החולים למשל).
כאשר המהלכים הקהילתיים הצומחים (אם לאם, סירי לידה, מעגלי נשים, קליניקות קהילתיות...) יתעצמו ויפרחו בכל מקום. גם בקהילות עירוניות.

ותק

הכשרה מקצועית

פסיכולוגיה - BA - אוניברסיטת תל אביב (1989)
עבודה סוציאלית - BSW - אוניברסיטת תל אביב (1991) כן. 27 שנים
הנחיית קבוצות - סמינר הקיבוצים - (2000) כן. לעיתים
קורס רכזות אם לאם בקהילה - שדמות,אורנים- (2003)
התמקדות (מספר קורסים) - (2009-2012) כן
MSC - mindfulness self compassion כן
קונסטלציה משפחתית - מודולה I, ישי גסטר - 2015

הסיפור שלי

אחרי שלמדתי פסיכולוגיה והבנתי שאני לא רוצה להיות פסיכולוגית, עשיתי הסבה לעבודה סוציאלית.
את ההתמחות המקצועית שלי בזמן הלימודים עשיתי בתחום הנכויות ההתפתחותיות, בבית איזי שפירא ברעננה. כעובדת סוציאלית, המשכתי לעבוד בבית איזי שפירא בתפקיד העו"ס של מרכז דה-לו, שהוא המרכז לגיל הרך. במסגרת התפקיד, ליוויתי הורים, אחים, סבים וסבתות של ילדים עם נכויות מורכבות. אהבתי את עבודתי מאד מאד .
חודשיים לפני הולדת ביתי הבכורה, לפני 27 שנים, אמא שלי נפטרה לאחר שנה של מחלה סוערת.
את ראשית האימהות שלי העברתי בתוך ענן של אבל.
שנה וחצי אחרי יעלי, בכורתי, נולד לנו נעם.
נעם היה תינוק מתוק ומאתגר, שהמשיך לאתגר אותנו עוד כמה שנים טובות ולבסוף - הפך להיות אחד האנשים המדהימים. אבל הקושי של ההתחלה - עוד זכור לי בגוף.
בשנת 2000 נפרדתי מבית איזי שפירא, וכשכרסי בין שיני (שבוע 34), נסעתי עם מיקי והילדים ליוסטון, ארה"ב, מקום בו מיקי השלים את תת-ההתמחות שלו באורולוגיה.
פתאום - היו לי שנתיים לבלות עם התינוקת שלי - קרני (שהתגייסה לפני מספר חדשים) - בבית!
אף אחד לא דחק בי לחזור לעבודה, הייתי שמחה, לא היה לי עוד ילד קטן בסביבה ("הגדולים" היו בבית הספר) יכולתי לעשות הכל בדיוק בדיוק כמו שרציתי.
וכך עשיתי.
ובדרך - קראתי כל מה שנכתב, פגשתי עשרות אימהות טריות, מכל התפוצות, ועם כולן דיברתי, חקרתי ושאלתי.
החלטתי שכשנחזור ארצה אגשים את החלום שלי - ללוות נשים לאחר לידה בביתן.
לא היה מקצוע כזה.
לי היה מאד ברור מה אני רוצה לעשות ואיך. הייתי צריכה, פרט להכשרתי המקצועית כעובדת סוציאלית, ידע מסודר על הריון לידה ושנת החיים הראשונה ולכן הצטרפתי לתכנית ההכשרה של אם לאם בשדמות שבסמינר אורנים. זו היתה תכנית הכשרה מופלאה שרבות מנשות המקצוע המובילות בארץ לימדו בה. בתוך כך, התנדבתי שנה במחלקת יולדות בבני ציון, ליוויתי בהתנדבות נשים לאחר לידה ושייפתי את המקצוע שילדתי, ואז - התחלתי ללוות נשים. באופן פרטני, בביתן וגם בקבוצות של אימהות ותינוקות, בביתי.
מאז, כ-15 שנה, זה מה שאני עושה.
בשנים האחרונות היה לי קורס משלי להכשרת נשות מקצוע, דולות לאחר לידה - באוניברסיטת חיפה ובאופן פרטי, אולם כעת אינני מלמדת.
כיום, אני מלווה, פרט לאימהות (ואבות) ותינוקות רכים שבאים לעולם, גם את הסבתות החדשות: אלה שמאד רוצות לתמוך במשפחה הצעירה אבל צריכות גם תמיכה לעצמן - כיצד לעשות זאת נכון, כיצד להתגבר על קונפליקטים ומתחים שנובעים מהבדלי ידע בין הדורות, כיצד לתאם ציפיות וגם לשמור על עצמן - על זכותן לחיים שמעבר לסבתאות.
יש לי עוד חלומות לדיוקים אבל בעיקר אני עסוקה בהפצת ההבנה שאישה לאחר לידה - לא טוב שתהיה לבד. שאמא שתומכים בה היא אבן יסוד בכל קהילה בריאה, ובתורה, תתמוך בנשים נוספות, שיגדלו ילדים עם אמהות השרויות בטוב.
אני מקווה שהמהלכים הקהילתיים הצומחים (אם לאם, סירי לידה, מעגלי נשים, קליניקות קהילתיות...) יתעצמו ויפרחו בכל מקום. גם בקהילות עירוניות.
אני מקווה שסבתות יחזרו להיות משאב טבעי, נפלא ומצמיח למשפחות צעירות.
אני מקווה שמי שאין במשפחתה סבתא - כמוני, אם ללא אם משחר אימהותי - תוכל להתמך על ידי הקהילה והמדינה (קופות החולים למשל). להיות לאם - הוא השלב המשמעותי ביותר במעגל החיים בעיני.
וככה גם קוראים לשירות שלי. להיות לאם.

בואי ניפגש! 

אשמח לקדם ולהתקדם

(התנאים מופיעים בתקנון האתר)

הבקשה נשלחה בהצלחה!

חומר למחשבה

להיות לאם.
השינוי הדרמטי ביותר שאורגניזם יכול לעבור.
יש לי המון דברים להגיד על זה. את רובם אני כותבת באתר שלי.
בינתיים - סרטון יוטיוב. הדוברת היא פסיכיאטרית. קרה, מחושבת, ממשיגה ו...צודקת