בקטנה עלי

שם:

ניצן לוי

קהילות:

קידום העסק או הקריירה, יח"צ, ייעוץ עסקי, ייעוץ ארגוני, שיווק, מכירה, אדמיניסטרציה

ישוב:

מצובה

קצת לשבור את הקרח:

שמי ניצן, מנהריה במקור, ממצובה כיום (נשואה לבן קיבוץ), אמא ל-2, טבעונית, פמיניסטית, מתה לטרוף את העולם :)

תחומי עיסוק

תוכן ושיווק

תפיסת העולם שלי

"Be the change you want to see in the world"
- Mahatma Gandi

ותק

עצמאית כשנה (2019)

הכשרה מקצועית

תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת תל אביב. לא מאוד קשור למה שאני עושה היום :)

הסיפור שלי

וואו, אני ושוק העבודה אף פעם לא הסתדרנו. תואר ראשון למדתי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה - מעניין בטירוף אך לא פרקטי. בתואר השני למדתי לימודי עבודה (יעוץ ארגוני ומשאבי אנוש), שהיה מיותר לחלוטין. במקביל עבדתי בחברה ליעוץ ארגוני, ממנה קיבלתי המון, אך עזבתי בעקבות התעמרות במקום העבודה.
לאחר זמן רב של עיסוק ב"ארגונים" ובעיות שהרגשתי שהן לא הבעיות של "העולם האמיתי", הרגשתי צורך לעבוד במשהו עם יותר ערך, ומצאתי את עצמי עוסקת בפיתוח משאבים בעמותה שנותנת שירותים לאנשים עם צרכים מיוחדים. פחות מ-9 חודשים אחר כך ילדתי את ביתי הבכורה :)
לאחר כשנה חזרנו הביתה לגליל המערבי, ועבדתי בתפקיד הכולל ניהול ומכירות. לאחר חופשת הלידה השניה שלי החלטתי לא לחזור לשם, ועכשיו אני מחפשת את דרכי כעצמאית בתחום התוכן...
מאז שאני ילדה קטנה אני כותבת, הוריי היו קונים לי ספרים ריקים והייתי ממלאה אותם סיפורים... אני כותבת מאז שאני זוכרת את עצמי, ובתוכן שיווקי ועריכה עסקתי בעקיפין בכל עבודותיי. אני פשוט טובה בזה ואוהבת את זה! זו בהחלט התשוקה שלי, ואני מתכננת בשנים הבאות ללמוד עוד ולהתמקצע.
אני חושבת שלנו הנשים ניתנה פריבילגיה והזדמנות בצורת צמתי הדרכים האלו שאנחנו נקלעות אליהן בכל פעם עם חופשת הלידה. היציאה
משוק העבודה מאפשרת לנו לבחון האם אנחנו נמצאות במקום הנכון ולדייק את הבחירה שלנו.
כולי תקווה כי הפעם "אמצא את עצמי", וארגיש סוף סוף בחיי שעבודה יכולה להיות גם כיף ולא רק עול ופרנסה...
בהצלחה לכולן!

בואי ניפגש! 

אשמח לקדם ולהתקדם

(התנאים מופיעים בתקנון האתר)

הבקשה נשלחה בהצלחה!

חומר למחשבה

כמובן - מוזיקה. יש לי קשר מיוחד למוזיקה, שעוד לא פיענחתי מה הוא. יש אנשים שמחוברים למוזיקה ויש כאלה שלא. יש כאלה שמוזיקה תמיד עושה להם משהו. מסבירה את הרגש יותר טוב ממה שאפשר במילים.
כמובן נורא קשה לבחור שיר אחד סמלי וזה נורא תלוי במצב רוח, אבל בסוף בא לי לראש "ככה זה" שלי ברי סחרוף, שגם היה שיר החופה שלי, וגם פשוט כי לפעמים, ככה זה, עוצמים עינים ופשוט בפנים יודעים.