בקטנה עלי

שם:

מיה בן שושן

קהילות:

מרפאות, מטפלות, מטפלות רגשיות, פסיכולוגיות, קליניאית תקשורת, מטפלות בבע"ח

ישוב:

גליל מערבי

קצת לשבור את הקרח:

הי כולם, אז סוף סוף יושבת ליד המחשב בנחת לכתוב כאן את הפרופיל שלי... וזה לקח זמן... זה בגלל הקוצים בטוסיק שיש לי והמון דברים שאני אוהבת לעשות וקופצת מדבר לדבר. אז אני אוהבת לרקוד ריקודי עם, לנגן על גיטרה, לקרוא וגם לכתוב. והכי הכי... להיות עם אנשים קרובים

תחומי עיסוק

מטפלת רגשית בילדים
מטפלת רגשית בנוער
מדריכת הורים
מחברת ספר הילדים 'בארץ מפלצלצת'
מנחת קבוצות ילדים
מנחת סדנאות למתבגרות ואימהות
מנחת קבוצות הורים

תפיסת העולם שלי

אני מאמינה שלצד הידע והניסיון החשובים והמשמעותיים, יש את החיבור הבין אישי, שמכניס למפגש הטיפולי מימד עמוק, שחשוב להתייחס אליו. הטיפול הוא מסע משותף, בין אם של מטפל וילד, ובין של המטפל עם ההורים, והטיפול בילד לא יתקיים בעיני ללא ההורים (הדמויות
המשמעותיות ביותר לילד). מעבר לזה, כל יום אני משתנה ואחרת, ולכן, לצורך העניין, אני מאמינה שאם הייתי ממלאה את השאלון הזה אתמול או מחר, התשובות שלי היו שונות...)

ותק

הכשרה מקצועית

הסיפור שלי

האמת היא שמאז הוא מתמיד היה לי ברור 'מה אהיה כשאהיה גדולה'... ועם זאת, הדרך הייתה מפותלת מעניינת ומאתגרת. זה התחיל עוד משנות התיכון שבהן הייתי מורעלת צופים, וכבר שם ראיתי את עצמי מנחה ומדריכת קבוצות ונהנתי מכל רגע שעשיתי את זה. הייתי יושבת לי וממציאה פעולות יצירתיות, קוראת בחוברות הדרכה (דור הדינוזאורים... לא באינטרנט ;-) ופשוט נהנת. אז היה לי ברור, וזאת למורת רוחם של הורי, שאלך לשנת שירות, ואחר כך, גם בצבא- מדריכה בפנימייה טיפולית, שליחות באוקראינה, ולימודים- עבודה סוציאלית. בשנה שלישית התפצלנו למגמות לימוד, ואני רציתי "לגוון", הפעם לא עם ילדים... בחרתי בתחום של התמכרויות. עבדתי שמונה שנים בתחום המרתק הזה, בקהילה טיפולית, שם התנסתי בטיפולים פרטניים, קבוצתיים, סדנאות, עבודת צוות מדהימה מאין כמוה. עם לידת הבן הבכור שלי החל לדגדג לי לחזור לעבוד עם ילדים ונוער. פתאום הבנתי שהשפה הזו של ילדים היא מרתקת, ואני צריכה ללמוד אותה. ועשיתי שינוי, עברתי לעבוד עם בני נוער, בהמשך עם ילדים, למדתי, הודרכתי וירדתי בגילאי המטופלים שלי. במקביל, התחלתי לעבוד עצמאית, בקליניקה שלי, בהתחלה רק עם מתבגרים, ואחר כך גם עם ילדים. אניחייבת לאמר שכל יום אני משתנה ומתפתחת, לומדת, גדלה... זה תהליך אינסופי ומרתק, ולאלו ) יש שמסביבי (מטופלים, מדריכים, חברים וכמובן משפחה) יש חלק משמעותי בכך.

בואי ניפגש! 

אשמח לקדם ולהתקדם

(התנאים מופיעים בתקנון האתר)

הבקשה נשלחה בהצלחה!

חומר למחשבה

,בימים אלה קוראת את הספר 'יומנה של אנה פרנק' לאחר ביקור בבית המסתור המשוחזר והמילים שם נכנסות לי עמוק ללב. אצטט כמה משפטים משם:
"מדוע יש לאנשים אמון כה מועט זה בזה? ודאי יש סיבה לכך, אבל לפעמים כואב לי מאד שבשום מקום אינך מוצאת אלא מעט כל כך קירבה אמיתית"
אנה מתארת את תפיסת עולמה מול תפיסת עולמה של אמה, והיא כותבת ככה:
"העצה שלה נגד ייאוש היא- חשוב על הסבל בעולם ושמח שאינך חווה אותו, העצה שלי היא- צא החוצה לשדות, לטבע ולשמש. צא החוצה ונסה למצוא שוב את האושר שבתוכך, חשוב על היפה שצומח בתוכך ומסביבך והיה מאושר"