בקטנה עלי

שם:

פנינה מאירוביץ

קהילות:

אדריכלות, עיצוב פנים, הום סטיילינג ושרטוט

ישוב:

יחיעם

קצת לשבור את הקרח:

אז יאללה בוא נשבור את הקרח.... אני פנינה, בת 46 מקיבוץ יחיעם. אמא לשתי בנות , שחף ושיר. נשואה לחבר הכי טוב שלי, אייל. שירתתי בצבא קבע 24 שנים, אהבתי מאוד את העשייה, עד לשנה ה 24 שלא יכולתי לראות מדים יותר. בכיתה י"ב היה לי ברור שהעולם שלי נמצא בעולם הצילום, מסיימים צבא והולכים ללמוד צבא, אך הופתעתי לגלות שאני והצבא עובדים טוב ביחד, החלום חזר להופיע כשסיום הצבא היה באופק.
מה אני אוהבת לעשות... מזמן לא נשאלתי או שאלתי את עצמי. אז ככה, אוהבת ספורט, מנסה לשלב אותו ביום יום עם הצלחה חלקית, אוהבת להיות זמינה לבנות שלי, להיות איתן ועבורן. אוהבת לראות סרטים בבית ובקולנוע, אין על הפופוקרן של הקולנוע. מאוד אוהבת לעבוד בגינה שלנו, כנראה שהייתי פאלחית באיזה גלגול.


תחומי עיסוק

בימים אלו אני מסיימת ללמוד עיצוב פנים ומנסה להבין מאיפה מתחילים. מתמקצעת ככל הניתן בצילום בדגש על צילום אדריכלות ועיצוב פנים.
במקביל נמצאת מאחורי הקלעים בניהול עסק משפחתי, נגריית "עבודת בית" נגרייה, מיוחדת במינה, שעליה מנצח בעלי. במהלך השירות הצבאי שלי קיבלתי כלים מדהימים שלמדתי להעריך אותם כשהשתחררתי, כלים שבאים לידי ביטוי ביכולת לראות דברים בצורה רחבה, יכולת ניהולית יכולת חשיבה לפרטים הקטנים ובעיקר חשיבה לצעד הבא..

תפיסת העולם שלי

חייה ותן לחיות.

ותק

הכשרה מקצועית

הסיפור שלי

אז כאמור, 24 שנים בצבא לא באות ברגל. לאחר שהשתחררתי עבדתי בחברת "קטרפילר" חברה לציוד כבד, וזה היה המשך טבעי לשירותי הצבאי בחייל ההנדסה. לאחר חצי שנה הבנתי שאני מפספסת משהו, שצריך לחשב מסלול מחדש. נתתי לעצמי קצת לנוח ולנסות להבין מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. צילום, תמיד היה שם, אך לא חשבתי שאוכל להתפרנס מכך, ברקע היה עולם עיצוב הפנים, כשבנינו את הבית שלנו ביחיעם גיליתי עולם, עולם שהוא לא רק פקודות ותרגילים, עולם של צבעים. לפי תגובות על הבית, הסתבר שכנראה יש לי את זה. מכיוון שלבעלי יש נגרייה, נגרייה לא כ"כ רגילה, נגרייה שמתעסקת בעולם המיחזור ושיפוץ רהיטים, עיצוב פנים היתה אופציה טבעית לחלוטין. בימים אלו סיימתי ללמוד עיצוב פנים ומנסה להבין מה עכשיו ואיך מתחילים.

בואי ניפגש! 

אשמח לקדם ולהתקדם

(התנאים מופיעים בתקנון האתר)

הבקשה נשלחה בהצלחה!

חומר למחשבה

חומר למחשבה, אני מאמינה שכל אדם סוחב בתוכו מטענים שהצטברו במהלך השנים, טובים, רעים, קשים רכים כל מיני מטענים. מתי שהוא בחיים, צריך לעשות פסק זמן ולעשות "ניקוי אורוות", לשאול את עצמנו האם אנחנו במקום בו אנחנו רוצים להיות, האם אנחנו עוסקים ונהנים, .האם טוב לנו, מה אנחנו רוצים לשנות, לשפר. "ניקוי אורוות" ככה אני קוראת לזה.